הוסיפו תגובה לתרומות וסיוע  הצטרפו אלינו  הדליקו נר לזכרו 

עוז זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר גיבור


כותבים לזכרו

           


 

עוז גבורתך / אדם שטיינר

החייל הזה כבר לא ישוב עוד לביתו
בתוך ארון קבורה עטוף במידתו
וההורים בוכים רוצים שוב לראותו
מה שנשאר להם רק זיכרון בבואתו
איך בגיל כל כך צעיר הגיע שעתו.
אנא, אלוהים, תחזיר לנו את נשמתו

על עוז גבורתך עכשיו כולנו מדברים
את טוב ליבך בכל שנה אנחנו מזכירים
חייל יפה תואר על זה אין מתווכחים.
גבוה, רם, נישא, זקוף עם המדים
איך בשנייה אחת אינך בין החיים.
בסך הכול רצית להציל  ת'חברים

נסיך שלנו לא שיחק לו המזל
בחודש אוגוסט כך נקבע לו הגורל
בתוך שריון עטוף פלדה יצאת אל הקרב
ממנו לא חזרת, כמו נגנב לנו זהב
בספורט הצטיינת, חלמת להיות כדורסלן ענק.
את חייך, לא ציפינו, שתסיים בתוך הטנק

על עוז גבורתך עכשיו כולנו מדברים
את טוב ליבך בכל שנה אנחנו מזכירים
חייל יפה תואר על זה אין מתווכחים.
גבוה, רם, נישא, זקוף עם המדים
איך בשנייה אחת אינך בין החיים.
בסך הכול רצית להציל ת'חברים


בתוך ארון מעץ ישן לו המלאך
הוא לא ישוב יותר הוא לא ישוב האח
עמוק באדמה קבור לו האוצר
אהוב ליבנו לא ישוב מן העפר
עוז שלנו אין שום מילה שתתאר
געגועינו הם שלך, מחכים שתתעורר

על עוז גבורתך עכשיו כולנו מדברים
את טוב ליבך בכל שנה אנחנו מזכירים
חייל יפה תואר על זה אין מתווכחים
גבוה, רם, נישא, זקוף עם המדים
איך בשנייה אחת אינך בין החיים
בסך הכול רצית להציל ת'חברים
29.07.2012
עם כל עוצמות שמו, עוז. / יעל וייצמן  2009  
 

הוא הלך עם עוד רבים,
מלחמת לבנון השניה
הוא עזב פה את הכל
כאן למטה.
את חייו ברעות מכבים
וגם את החברים
עם החיוך היפה
וזכרונות התיכון

עוז, בחור טוב
זאת כולם יודעים,
עם לב של זהב
ותמימות של ילדים
חשבת לחזור לבית
וללימודים

אך אלוקים קורא לך
ואתה נענה.
עם כל עוצמת שמך
עוז!

הוא לחם למעני
לחם למענך
ולמען כל עמך
עם כל עוצמת שמו
עוז!

השיחה האחרונה הייתה קצרה
הם נכנסים, המלחמה מתחילה
ביקשתי ממנו שיזהר
אך כמו תמיד,"אבא אל תדאג"
הוא אמר שהוא סומך על הטנק שלו.
ככה הוא דיבר,
סמל ראשון, מפקד צוות
עם כל האחריות וכל העוז,
הלך.
כי אלוקים קורא לך
ואתה נענה
עם כל עצמת שמך,
עוז!

אלוקים קרא והוא נענה
פה למטה אחותו הקטנה
קראה לו, זעקה, צעקה, בכתה
היא תתגעגע!
לא החזירו לי אותו
אך לבוראה הוא נענה
עם כל עוצמת שמו,
עוז!

אמא לא זזה ממך,
כמו תמיד פוחדת
להשאירך לבדך..
היא פה מעליך
עם כל חמשת אחיך.
זועקים רק להיות איתך.

אך בורא עולם קרא
ואתה נענה.
עם כל עוצמת שמך
עוז!!

בן עשרים אתה והמלאך נגע
מצטרף אתה לחבריך
כי אין ברירה

אלוקים קרא לך
ואתה נענה
לכנפיו הגדולות נכנע
עם כל עוצמת שמך,
עוז!

עוז. 


יוסף צמח מספיד את אחיו עוז במרכז הבינתחומי  

דברים שאמר יוסף צמח לזכר אחיו עוז
במרכז הבינתחומי

 

אח שלי...
אני אוהבת ומתגעגעת!
עדין כלכך... אפילו שעבר הרבה זמן...
אין יום בלי המחשבה עלייך...
אני אוהבת ומתגעגעת אלייך עוז!...

שני         

מכתב מזהבה
המורה המיתולוגית לביוטכנולוגיה
(לחצו על התמונה להגדלה)
מכתב מזהבה

 

מכתב מעידן
(לחצו על התמונה להגדלה)

מכתב מעידן

כשאומרים לכם: "שלא תדעו עוד צַעַר" אלכס   18/4/09
"בעצב תלדי בנים" (בראשית, ג', ט"ז)
כשאומרים לכם: "שלא תדעו עוד צַעַר"

"בעצב תלדי בנים" (בראשית, ג', ט"ז)

כשאומרים לכם: "שלא תדעו עוד צַעַר..."
אתם יודעים, עד כמה, ביניהם לביניכם –
רב וגדול הוא הפַּעַר
הן כְּסִיל לא יבין זאת... לא אֱווִיל... לא שוֹטֶה... וודאי לא אִיש בַּעַר
סָגוּר הלב ונָעוּל... מוּגָף לוֹ השַעַר.

כי כשהם אומרים לכם: "אנחנו כל-כך משתתפים בצַעַר..."
אתם מרגישים עד כמה כבד היגון, עמוקה התהום, רחב הוא הפַּעַר
אמת כּוֹאֶבֶת. נוֹקֶבֶת. חוֹצֶבֶת. צוֹרֶבֶת. דוֹאֶבֶת. שוֹאֶבֶת.
חוֹתֶכֶת כתַּעַר.
כְּלוּם אָכֵן, בְּאֱמֶת וּבְּתָמִים, זֶהוּ מַגָּש הכֶּסֶף,
שאליו נתכוונו הנַעֲרָה והנַעַר ?

לֵילוֹת קְרִירִים... לֵילוֹת קָרִים... לֵילוֹת יְקָרִים...
לֵילוֹת קְפוּאִים... לֵילוֹת צוֹנְנִים... לֵילוֹת מַקְפִּיאִים...
לֵילוֹת סוּמִים... לֵילוֹת כְּמוּסִים... לֵילוֹת חֲמוּסִים...
לֵילוֹת טְרוּפִים... לֵילוֹת קְטוּפִים... לֵילוֹת רְדוּפִים...
לֵילוֹת שְקוּפִים... לֵילוֹת כְּסוּפִים...
הלְבָנָה חצי-סַהַר
רוֹגֵש הלֵב והוֹמֶה... מָלֵא רוּחוֹת סַעַר
הֵן איש חָכָם לא יבין זאת... לא שוֹטֶה... אף לא איש בַּעַר
אָטוּם הלֵב וחָתוּם... איש לא יבוא בּוֹ, בשַעַר.

כי כשהם מאחלים לָך, לְך, לכם: "הלוואי שלא תדעו עוד צַעַר"
אתם יודעים... עמוק בתוך הלב פנימה...
כי מרוב קורבנות...
הם אינם מסוגלים אפילו
...לראות את היער.

הדליקו נרות נשמה לעילוי נשמת החיילים
שלום, חיפה, 04/08/06 09:07

שבת הזו נקראת שבת נחמו אחד מ7 שבתות '' נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם '' בבקשה מכולם הדליקו נרות שבת ובנוסף הדליקו נר נשמה לעילוי נשמת החיילים הקדושים האלו .
הקב''ה יושיע ויגן עלינו בזכות האמאות ובזכות הדמעות .שבת שלום ומבורך הגב לתגובה זו


אמהות יקרות יונית, מרכז, 04/08/06 09:47
אני אמא צעירה לבן ראשון. לא יכולה אפילו לדמיין לעצמי מה אתן עוברות. לצערי הרב בטוחה שגם אני בבוא הזמן אמות מדאגה.
לפעמים מוצאת עצמי מהרהרת, האם לא היה בטוח יותר לו נולדה לי בת.
אנחנו האמהות הצעירות אוהבות ומחבקות אתכן, מתפללות של הבנים, בעלים, אבות ישובו הביתה במהרה ובשלום.
   
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ ? שמואל פישר   18/4/09
נִשְמַע עוֹד הַהֵד שֶל גַעְגּוּעַ
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ ?

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ ?

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
בְּרַעַם תּוֹתָח הַחוֹלֵף
נִשְמַע עוֹד הַהֵד שֶל גַעְגּוּעַ
עוֹלֶה בַּשְדֵרוֹת שֶל הַלֵּב ?

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
צוֹמְחִים הַפְּרָחִים בִּשְדוֹת בָּר ?
כָּל פֶרָח זֶה אָח שֶהִנִּיחַ
אָחוֹת יְקָרָה שֶאָהַב.

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
תָּמִיד הוּא אִיתָּנוּ הָאָח ?
אֲנַחְנוּ נַעֲבוֹר עִם הָרוּחַ
אֶת זֶה שֶנָּפַל לֹא נִשְכַּח.


מילים: שמואל פישר
לחן: עממי

 

   
ממש עצוב.. עמית   29/3/09
אין מילים
היום במקרה היה לנו בבית הספר על עוז צמח ז"ל כולם בכו וזה ...
במקרה חבר שלי הוא גם בן דוד של עוז צמח ז"ל
 
   
שנתיים בלי עוז ז"ל נכתב ע"י שני שני צמח   6/11/08
 
י"ח באב תשס"ח
19 אוגוסט 2008
עוז.

עומדת כאן מול כולם,אני לבד.
מנסה להסתיר את העצב והגעגועים שמשתלטים עליי.
האם אתה שומע את קולי משתלב עם הרוח? האם אתה כאן?
ליד אותה האבן עלייה חרוטים פרטים כואבים ושם שכל כך קרוב אליי.שלך אח שלי.
שוב מדברת מעומק לבי לאדמה אך אתה לא באמת שם.. אתה בעצם כאן.
אני לא צריכה לבוא לפה בשביל לזכור אותך או בשביל להרגיש אותך.
אני מרגישה אותך ברגעים של חולשה ברגעים של עצבות של שמחה ושל פחד.
אני מרגישה שאני לא לבד.
כבר שנתיים עברו,זה המון זמן...אך לי כבר אין תחושת זמן. מרגישה כאילו הכל קרה אתמול ושנתיים זה בעצם יום.
יום ועוד יום עובר וככה הגעגוע מתגבר והדמעות מתרבות והזיכרון נשאר.
אותו זיכרון של חיוך אותו זיכרון של חלום ישן ואותו זיכרון שלך,אומר שלום בפעם האחרונה.

יעברו הימים ועצוב לי להגיד שהחיים ממשיכים..רק ששלי המשיכו בגוונים אחרים.
אני אוהבת וזוכרת
אחותך שני.
 
   
שני כתבה על עוז ז"ל אחרי הלווייה שני צמח   6/11/08
 
עוז אח יקר שלי

מה רושמים לאח שלוויתי אותו לקבורה והוא רק בן 20?
סמ"ר עוז צמח ז"ל אח שלי עוז צמח!!!!

אח יקר שלי אח מושלם שלי תמיד תהיה אח שלי.....

אנשים אולי לא מכירים אותך, כל מי שהכיר אותך אמר שזה היה כבוד להכיר אותך,
היית צריך לשמוע את אמא של אורלי "זכינו להכיר מלאך" ,
היית צריך לראות את אמא ואבא איך הם בכו את יוסי, את אורן, את יפעת ואותי .
אני עדין לא מעכלת את זה שאתה שם למטה מתחת לחול מתחת לכל הפרחים .
אבא אמר שהוא ראה אותך היית כזה חמוד כמו במציאות רק ישן, הוא אמר לך
"עוז פתח את העיניים" אבל לא פתחת שקברו אותך הוא אמר "אתה יכול להרים
את זה קדימה אתה חזק!!!" ושום דבר לא קרה.

אתה תמיד היית הילד המושלם בכל דבר בלימודים בצבא בבית עם חברים
אם ביקשת משהו והיו אומרים לך "לא" אז אמרת "בסדר אני מבין" ולא
מתחיל להתנפח ולהתעצבן....עכשיו שאני חושבת בחיים שלי לא ראיתי אותך
עצבני תמיד שלוו, רגוע, אהבת את הבית והבית אהב אותך תמיד שחזרת
מהצבא היינו כל האחים על המיטה שלך רואים סרטים מצויירים,
צוחקים והולכים מכות.

פלאוש הכלב שלך הוא הרגיש את זה אתה לא מבין,
הוא לא רצה לאכול, הוא לא רצה לצאת, רק שכב מדוכא על הרצפה ולא זז.

קשה לי לחשוב שאני לא אראה אותך בחיים יותר, ושאני יותר לא אחבק אותך.
אתה היית אח מושלם, אתה היית אחד יחיד במינו, אתה לא מבין כמה קשה לי
לרשום "היית" ושיותר לא תהיה .

אתה פשוט מלאך וגן עדן זה המקום המתאים לך, מלאך יפה יפיוף!!!
התמונות לא מראות את היופי האמיתי, איזה יופי חיצוני ככה גם היה היופי
הפנימי.

תמיד עזרת לאנשים, היו פה חיילים מהגדוד שלך מלפני 4 חודשים,
איך הם סיפרו שאתם רצתם 3.000 מטר כל שבוע ושאתה היית רץ מקדימה מסיים את המדידה שלך
ואז רץ אחורה בחזרה אליהם לתת מילות עידוד,הם אמרו שבכלל לא רצת הם אמרו שיותר נכון דילגת
עם חיוך, בזמן שכולם עוד שנייה מתים אתה דילגת לך וסיפרת בדיחות כדי לעודד אותם. וכמו בכל דבר =הצלחת=!
והם סיפרו על הטוב לב שלך, שהיה מישהו שהוא היה לא הכי טוב
ושכולם הציקו לו ולא אהבו אותו, ואתה עמדת מאחורו והגנת עליו,
כולם אמרו שהם כלכך אהבו אותך שם, שאתה תמיד היית המרגיעה

שקיבלת שחרור אחרון הביתה שלקחת אותי לחברה לישון אצלה איך אמרת שאתה
רוצה כבר להיות בלבנון לפרק תחמושת, ואיך שאהבת את הטנק תראה מה שאהבת הרג אותך.
אני מקווה שאתה בסדר שם למעלה ושאתה שומר עלינו ועל כולם.



ואורלי חברה שלך, איך היא בכתה היא לא האמינה,היא עדין לא מאמינה
אמרת לה שלא תעזוב אותה ועזבת אותה, אני בטוחה שהיא יודעת
שאתה אוהב אותה והיא אוהבת אותך! אתה כלכך חסר לה.

ופלאוש הכלב שלך כל פעם שהיית מתחבא והיינו אומרים לו "איפה עוז?"
ואז הוא היה מחפש אותך ומוצא ומתחיל לנשוך אותך מתחת לשמיכות
יותר לא נוכל לעשות לו את זה.

עוז בלוויה היו כלכך הרבה אנשים כלכך הרבה אנשים באו לעשות לך כבוד
תראה כמה שאהבו אותך!!!!!! תראה כמה!!!! אלוהים לקח את השושנה
הכי יפה הכי פורחת הכי מאושרת.

עוז קשה לי, אתה לא מבין כמה קשה לחשוב על זה שאתה לא
תחבק אותי יותר, שאתה לא תהיה איתי יותר.
אני מתגעגעת אלייך, רוצה לדבר איתך שוב, לראות להרגיש אותך.

אני לא מעכלת בכלל לא ממש לא, אף אחד לא. מה שנשאר לנו זה
זיכרונות מתוקים שיישארו לנצח ותמונות שבהן אתה תמיד רק מחייך
כזה יפה כזה מושלם פשוט מלאך מי שהכיר אותך זכה!
עוז צמח אח שלי נהרגת גיבור ותמיד תהיה הגיבור שלי ושל המשפחה!
אם ישאלו אותי פעם כמו מי אני רוצה להיות אני אגיד "כמו עוז (הגיבור)צמח"

יהי זכרך ברוך אח יפה שלי ותהיה נשמתך צרורה בצרור החיים!

אוהבת תמיד לא משנה איפה אתה נימצא אחותך הקטנה שני!



משהו שכתבתי אחרי יום בצפון:

היום הלכנו לגבול איפה שנכנסת ללבנון, ראינו את המסלול ראינו הכל
סיפרו לנו יותר מדויק מה היה שם...שומדבר לא שינה את העובדה שנהרגת גיבור....
אחרי כל השיחה שסיפרו מה היה שם נכנסנו לטנקים, הייתי עם החברים שלך מהפלוגה בטנק שאהבת כלכך, הייתי איפה שאתה היית ואפילו עשיתי חיקוי לתמונה שלך, מה לעשות שזה לא יצא יפה כמוך....כשעליתי לטנק חיילים שהיו שם אמרו "אנשים כבר למדו לעלות בצורה הנכונה.." אז אמרתי להם "עוז לימד אותי".
אחרי זה שניכנסתי לטנק רק סיפרתי עובדות על איפה היה המפקד התותחן הטען הנהג ואמרו לי שצדקתי....למה? כי אתה לימדת אותי....הייתי רוצה שאתה היית שם איתי ומסביר לי הכל לא הם לא החברים שלך הייתי רוצה אותך!.
פעם אחרונה שהייתי בטנק הייתי איתך אני הייתי איפה שאתה היית ואתה איפה שהטען והסברת לי על כל הטנק כי ידעת כלכך טוב על כל דבר קטן שם.
ישבתי אחרי זה על הטנק והיו לי דמעות, כי אני לא רגילה לראות טנק ולא לראות אותך איתי שם מסביר בשמחה עם החיוך הקטן הזה על פנייך...
אח יקר שלי כמה שאני מתגעגעת יותר ויותר איך שעובר הזמן....
אני אוהבת אותך כלכך,ולנצח!!!!!






מה שאני הקראתי בשנה:

עוז.
אחרי שנה כזאת אני יכולה להוסיף הרבה צירופים למילה "שנה"-
שנה עברה,
שנה שלמה,
שנה בלעדייך,
שנה של כאב,
שנה עצובה,
שנה שלא הייתי מאחלת לאף אחד בהרגשה בכאב ובעצבות.

עוז שוב אנחנו כאן כולם החברים אבא אמא יוסי אורן יפעת ואני כאן לידך או יותר נכון ליד השם שלך ליד המצבה שלך,זאת לא פעם אחרונה שנהיה כאן אנחנו עוד נבוא לכאן הרבה פעמים.

אתה כלכך חסר בבית ואתה חסר לי בכלל,יש ימים שאני נזכרת וצוחקת ויש ימים שאני נזכרת ובוכה,בשנה האחרונה אין יום שלא חשבתי עלייך,כניראה שאני אחשוב עלייך כל יום עד יומי האחרון..לפעמים אני סתם שומעת את המילה מלחמה,טנק,גבורה,צבא אפילו סתם שאני שומעת שיר ונאמרת בו המילה עוז לשם גבורה-עולים בי זיכרונות ואני מתחילה לבכות.

לפעמים אני ממש מרגישה שאתה איתי..כשחלמתי עלייך אמרת לי "אני בסדר והכל טוב פה" ראיתי אותך ליד טנק וליד חברים זה היה באחד מהחלומות עלייך בחלום היה לי רגע של שקט, קראתי פעם כשחולמים על מישהו שאינו בן החיים אז זה אומר שהנשמה שלו לידך ושומרת עלייך..לא סיפרתי שחלמתי עלייך וחלמתי עלייך מספר פעמיים אני ממש מרגישה לפעמים שאתה איתי ושומר עליי..וזאת הרגשה שאני שמחה כלכך שיש לי אותה..כאילו אתה לא נמצא פה אבל אתה כן פה.


עוז עם כל מאייה כל שנייה כל דקה כל שעה כל יום כל שבוע כל חודש הגעגוע רק גדל ואתה יותר ויותר חסר!...

תמיד תהיה אצלי פינה בלב שם יש את הזיכרונות ממך ונר שתמיד דולק לזכרך
אני אוהבת אותך וכלכך מתגעגעת אלייך..."חיוך שלך עולה בי כמו שקיעה יפה יפה ונעלמת בחשכה."

זוכרת ואוהבת.
שני
 
   
"בורח סדרתי מאחריות" - מאמר גורי גרוסמן   28/11/07
 
בריחתו של אולמרט מלהישיר מבט בעיניהם של המשפחות הדואבות היתה צפויה ואינה צריכה להפתיע איש. ההפתעה היתה אילו היה הופך לפתע את עורו, מפגין שמץ של אנושיות ומגלה שלב אדם פועם בקרבו.

לב כולנו היה אתמול עם המשפחות השכולות שהתכנסו בטכס הזיכרון בהר הרצל לבכות את בניהם שנפלו במלחמת לבנון השנייה. רבים נפגעו עד עומק נשמתם מכך שדווקא האדם האחראי יותר מכולם לאסונם, ראש הממשלה אהוד אולמרט, העז להעדר מהטכס בתירוץ אווילי המעורר בחילה, בלשון המעטה.

במחשבה שנייה, בריחתו של אולמרט מלהישיר מבט בעיניהם של המשפחות הדואבות היתה צפויה ואינה צריכה להפתיע איש. ההפתעה היתה אילו היה הופך לפתע את עורו, מפגין שמץ של אנושיות ומגלה שלב אדם פועם בקרבו ועושה את הצפוי מכל מנהיג שפוי, בין שיהיה ראש ממשלה נבחר במדינה דמוקרטית, או רודן במדינה טוטאליטרית.

האיש שעמד בראש המערכת שפקדה על חיילי צה"ל לצאת למערכה, היה חייב לעמוד דום בבית הקברות הצבאי, להרכין ראש בשעה שהרב הצבאי קורא אל מלא רחמים לעילוי נשמתם של בנינו היקרים. ללא כל קשר אם היציאה למלחמה היתה נכונה או שגויה.

לא יעלה על הדעת שהאיש הנקלה הזה ימשיך לכהן כראש ממשלה וברוב חוצפה יוסיף ויכריע בדיני נפשותיהם של בנינו, אותם הוא עתיד חלילה לשלוח שוב למערכה. מה עוד ששערה לא תיפול מראשם של בניו השוכנים לבטח הרחק מהמדינה המדממת שלנו.

המעשה המביש הזה היה צפוי מהאיש היהיר הזה, הבורח הסדרתי מאחריות, המסרב עד היום להתפטר מתפקידו עקב הניהול הכושל של המלחמה, וחסר בושה בקומבינות שפלות, הוא נאחז בקרנות המזבח של תפקידו, כשהוא מצפצף על אזרחי ישראל הזועקים מזה שנה תמימה "אולמרט התפטר". הקריאה הזאת חייבת להתחזק ביתר שאת בשל בריחתו הנפשעת אתמול מטכס הזיכרון.

בריחתו מאחריות זעקה לשמים בעיקר כאשר שני שותפיו לכישלון, הרמטכ"ל דן חלוץ שהשכיל להתפטר, ושר הביטחון עמיר פרץ, שהבטיח לפני הפריימריז, שיפרוש ממשרד הביטחון. שניהם להבדיל ממנו לא העזו להעדר מטכס הזיכרון, הם גייסו את אומץ הלב הדרוש והתייצבו פנים אל פנים מול המשפחות השכולות. הם לא ברחו מאחריות, הם הבינו שחלילה להם מלהיעדר מהטכס בהר הרצל ולהתנכר לאבלן של המשפחות שאיבדו את היקר ביותר במלחמה שהם היו אלה ששלחו את יקיריהם להילחם בה.

ולנו לא נותר אלא להמשיך ולזעוק: "אולמרט התפטר!!!"
 
   
אהוד ברח – גירסת 2007 ? ח"כ יצחק גאגולה   28/11/07
 
המדינה מתייחדת עם הנופלים, החיילים היקרים שנשלחו לשדה הקרב ולא חזרו וגם עשרות תושבי הצפון שברגע אחד נגדע חייהם. אלה שהשאירו אחריהם כאב ושכול, ומדינה מוכת הלם. דווקא ברגע כה טעון וקשה, התבשרנו כי ראש הממשלה לא השתתף בטקס

עברה שנה מאז מלחמת לבנון השנייה, עדיין הפצעים לא הוגלדו, המסקנות (אם ישנם) לא הופנמו והושמו, המדינה עדיין מדממת וכואבת, כאילו לא מעכלת את המחזות והמראות הקשות שנראו כאן, רק לפני שנה בסך הכול.

המדינה מתייחדת עם הנופלים, החיילים היקרים שנשלחו לשדה הקרב ולא חזרו וגם עשרות תושבי הצפון שברגע אחד נגדע חייהם. אלה שהשאירו אחריהם כאב ושכול, ומדינה מוכת הלם. דווקא ברגע כה טעון וקשה, התבשרנו כי ראש הממשלה לא השתתף בטקס (בטקס שנערך בתאריך טז' בתמוז תשס"ז - 2.7.07).

בעיני אין זו עוד כותרת, אלא משהו פגום, עמוק בבסיס התנהגותו של ראש הממשלה. כוונתי לבריחה של מנהיג ממציאות, בשעה שכולם מצפים דווקא ממנו להיות אתם בשעתם הקשה. את זה לא מבין מר אולמרט. פשוט התעלמות.

אכן, זוהי שאלה מהותית, מי ראוי להיות מנהיג ? שאלה אקטואלית ורלוונטית, בכל עת. המדרש מספר, על משה רבנו, שבטרם קיבל עליו את השליחות להיות מנהיגם של ישראל, בהיותו רועה צאן, ראה כי כבשה אחת קשה לה ללכת כמו יתר הכבשים, ריחם עליה, נטלה על כתפו, האכילה, השקה אותה והביאה אל מקום חפצה... חז"ל קבעו, כי מעשה זה הכשיר את משה להיות מנהיגם של ישראל. "... אמר הקב"ה, אם לכבשה אתה עושה כך, ראוי אתה משה להיות מנהיגם של ישראל...".

משה אינו היחיד בתולדות עם ישראל ששימש כרועה בטרם היבחרו למנהיג מוביל. קדמו לפניו האבות אברהם, יצחק ויעקב ולאחריו דוד המלך. אומר הרש"ר הירש זצ"ל, כי היותם רועי צאן, זה הכשיר אותם למנהיגות.

מנהיגותו ואופי אישיותו של המנהיג נמדדים במעשיו הקטנים. מנהיג זקוק לתכונות סותרות המשלימות זו את זו, והופכות אותו למנהיג בעל שיעור קומה. זה המשלב בין חוזק לרכות. כאשר הוא חייב להתנהג בחוזק וביד רמה כלפי האויבים מסביב, אך עליו להיות רך לעם, להיות קשוב אליהם ולרגשותיהם ולהיטיב עמם. אחרת, הוא חוטא לתפקיד שניתן לו.

אין לך שעה קשה מזו, בה זקוקים ההורים השכולים לחיבוק חם וליד מלטפת של האיש בעל התפקיד והמעמד הביצועי הגבוה ביותר בממשלה - ראש הממשלה. עם כל הכישלונות שהיו במלחמה זו ועם כל הקושי שיש לרה"מ להסתכל להורים אלה בעיניים, חובתו היא לעמוד לצדם ולהיות איתם בטקס זה. זוהי גדלות השעה בה היה קונה את עולמו. שהרי המלחמה היא על הבית, והאבל הוא של כל בני הבית. אם ראש הבית יברח, הרי שמשמעות הדבר הינה קשה ובלתי נסלחת.

האם חמור הדבר פחות מאסון צאלים ב', בו אירעה תאונה קטלנית במהלך תרגיל של יחידת סיירת מטכ"ל, שתוצאותיה הטרגיות של התאונה עמדו זמן רב במרכז סדר היום הציבורי, כאשר בראש הפרשה עמד הרמטכ"ל אהוד ברק ?
בעיני במידה מסוימת היא אף חמורה יותר (וא"כ המקום להרחיב, וד"ל). מנהיג שבורח מהמערכה, ומשאיר את אזרחי המדינה בצערם, לבד , מבלי לחוש יחד אתם את כאבם, ביום זה כאשר על כולנו החובה לזכור את הבנים שהלכו מאתנו בטרם עת, אלה שמסרו את נפשם להגנתנו - אינו ראוי להיות מנהיג !


הכותב הינו עו"ד וח"כ לשעבר. מכהן כסגן נשיא הקונגרס העולמי של יהדות גרוזיה. לצד היותו רב
ואיש ציבור, הוא כותב מאמרים ומרצה בנושאי אקטואליה, חינוך ומשפט.
 
   
זִילְזוּל בַּשְכוֹל תמרה   27/11/07
 
רק שני שרים בדיון על הנצחת חללי המלחמה

ועדת השרים לסמלים וטקסים התכנסה לדיון באופן בו יונצחו הנופלים במלחמת לבנון השנייה, אך אליו טרחו להגיע רק היו"ר יעקב אדרי ושר הרווחה שהחליטו לדחות את ההכרעה

דפדף בחדשות אוריי יבלונקה
26/6/2007 22:40

זלזול בשכול: ועדת השרים לסמלים וטקסים התכנסה היום כדי לדון באופן הנצחת הנופלים במלחמת לבנון השנייה, אך נראה כי העיסוק בשכול לא הצליח לעורר עניין רב בקרב נבחרי הציבור החברים בוועדה. לדיון הרגיש טרחו להגיע רק היו"ר, יעקב אדרי, ושר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, ואילו השרים ציפי לבני, אבי דיכטר, יעקב בן-יזרי, יולי תמיר, זאב בוים, יצחק אהרונוביץ' ויצחק כהן נעדרו.

זִילְזוּל בַּשְכוֹל
אין שוּם חדש תחת השמש....
לא ממחר.... לא מהיום....
לא משלשום.... לא מאתמול....
חרף העובדה כי במדינתנו ימין ושמאל,
על כל צעד וכל שעל,
תמצא כמעט רק שכול ותכול
מעדיפים "נבחרינו" "נציגינו" בממשלה,
בכנסת הרוֹפֶסֶת, המְפַרְכֶּסֶת, הגוֹסֶסֶת,
פחות משנה לאחר מלחמה
לְצַפְצֵף על תוצאותיה !
לְצַפְצֵף בגדול !
לְצַפְצֵף על הכל !
לְצַפְצֵף עלינו !
לְצַפְצֵף גם על שְכוֹל !
לַחֲגוֹג ! לְהִתְמוֹגֵג !
לטוּס לחו"ל ! לִשְכּוֹחַ – יִישַר כּוֹחַ !
הן על הכל רצוי, אפשר, כדאי לִסְלוֹחַ.
גם על כבודנו (האָבוּד) מוּתָּר למְחוֹל !
מצויידים בשֶפַע של חיוכים סוֹחֲפִים-מְיוּפְיָיפִים-גוֹרְפִים
חיוכים אותם בעליצות, חדוה, שמחה-של-ניצחון,
בלי שוּם טִיפַּה של חרטה, של התייסרות או התנצלות,
לכל כיוון ועבר "נבחרינו" "נציגינו" מַרְעִיפִים
יודעים ומוּדָעִים הם כי אצלם מזמן כבר תם שְעוֹן הַחוֹל,
אך עדיין בוחרים הם לצאת בצַהֲלת מָחוֹל.
 
   
מי ייגאל את כבוד הנופלים בלבנון ? מתוך תיק דבקה   27/11/07
 

יום שישי, כט אלול , 09:53, 22 בספטמבר 2006

כולם מברכים את כולם בשנה טובה. כולם מאחלים כי השנה החדשה תשס''ז, תהייה טובה מקודמתה, אולם איש אינו מציין ומעלה את זכרם של 156 חללי צה''ל ואזרחי מדינת ישראל שנהרגו במלחמה בלבנון. בשבוע שעבר, ביום חמישי 14.9, מלאו 30 יום לסיום המלחמה וכניסת הפסקת האש לתוקפה. לא הממשלה, לא צה''ל, ולא אף אחד אחר לא ערכו שום טכס לכבודם של הנופלים במלחמה. כאילו לא היו נופלים. כאילו לא הייתה מלחמה. איש לא הוריד לכבודם דגלים עד לחצי התורן. איש לא הצדיע על קברותיהם. המדינה וצה''ל לא דאגו להניח ערב ראש השנה זרים על קברותיהם. עוד לא היה כדבר הזה בכל 58 שנות קיומה של מדינת ישראל. לא צריך להרחיק לכת כדי להבין כי לא לראש הממשלה אהוד אולמרט, לא לשר הביטחון עמיר פרץ, ולא לרמטכ''ל רב אלוף דן חלוץ, וגם לאף אחד משרי הממשלה אין אומץ הלב לעמוד בפני המשפחות, בפני העם. בפני הקברים. מתבצרים מאחורי לשכותיהם, מסתתרים מאחורי מסכי הטלוויזיה, וכתבי העט להשכיר שלהם, מפטירים שלושת האחראיים לכישלון המלחמה מילים בודדות של השתתפות בצער המשפחות. ראש הממשלה אולמרט צועק בכאבו הפוליטי, 'הניחו לחיילי צה''ל הגיבורים, באמת הנפלאים האלה. הפסיקו לתקוף את הרמטכ''ל,' אתו הוא עצמו אינו מדבר. ובאותה נשימה, בצביעות, ציניות, ונבזות, שאין למעלה מהן, מוריד מעליו את האחריות למלחמה ומה שהתרחש בה. 'אני לא עשיתי שום שגיאות מהותיות'. ומעביר אותה לצבא. 'שם היו ליקויים', לא אצלו. כלומר, המפקדים והחיילים, הם האשמים! אם ממשלה, צבא, ועם דוחקים ומתעלמים מזכר הנופלים, חודש אחד בלבד לאחר סיום המלחמה, אין צורך לא בוועדות חקירה ולא בוועדות בדיקה, כדי להבין מה הוא המצב האמיתי בו נמצא עם ישראל ערב ראש השנה תשס''ז.

מתוך תיק דבקה (www.DEBKA.co.il)

 
   
שְתִיקָה רחל   23/11/07
 
זֶה נֵטֶל הַשְּתִיקָה לָאָרֶץ מְדַכְּאֵנִי,
זוֹ חֶרֶב הַשְּתִיקָה גוֹזְרָה אֶת לְבָבִי.
אֲנִי עוֹדֶנִּי פּה וּמַמְתִּינָה - עוֹדֶנִּי,
וְדַם שִירַי פָּלוּט עוֹד מַאְדִּים סְבִיבִי.

הַמָּוֶת הוּא דוֹמֵם, אָכֵן נִדּוֹם כּוּלָנוּ
כְּתוֹם, בְּבוֹא הַיוֹם, הָאוֹרַח הַקָּצֵר;
אַךְ לַחַיִּים יֵש קוֹל וְנִיב לָהֶם, וְלָנוּ
הֶמְיָה לַנִּיב הַזֶּה וְהֵד צָלוּל וָעֵר.

הִיא מַקְפִּיאָה אוֹתִי. עִמָּה אֵימַת הַקֶּבֶר
אֶת פִּיהָ הֶעָקוֹם פּוֹעֶרֶת לִבְלִי חוֹק -
אֲנִי עוֹדֶנִּי פּה - - עוֹדֶנִּי פּה - - מֵעֵבֶר - -
הַכֵּנִי בְּמִילִים ! אַךְ אַל נָא - אַל תִּשְתּוֹק !

רחל
 
   
שְתִיקָה שולה זיכרונה לברכה   23/11/07
 
"ביודענו שאין מקום בארץ לכאב שלנו ואנו מושבעים להגיד ולדרוש – אמרנו קץ לשתיקה ולוּ במחיר מאבק שיכתוש אותנו, הקורבנות החיים, ואף במחיר קטיעת ההשתייכות לאותה חברה, שקיומה ידרוש שתתלכד נגדנו ותגן על תדמיתה של המדינה. הרי כאן, כמו בשואה, מאחורי כל דלת מאמינים שהמכה תדלג ותנחת על אחרים , ולא פורצים החוּצה לעצור אותה. השואה כתשלובת של ההשתקה וההכחשה שבה אלינו על כל תיסמונותיה"

נעמי אונגר, אמו של ניצן זיכרונו לברכה, אשר נהרג מכדור תועה במהלך תרגיל אימונים בצנחנים בספרה 'לעצור את הכדור', הוצאת 'מערכות'.

"מיום מותו אני נוסעת לבדי וזועקת את שמו בקולי קולות. כל כבישי הארץ מהצפון ועד הדרום שמעו כבר את הזעקה של שמו ושום דבר לא קרה. לפי גודל הזעקה כבר צריך היה לקרות משהו... היום בנוסעי, אני מטה אוזן לקולן של המכוניות. נדמה לי שכל מכונית שניה צועקת. יש לי הרגשה שיבוא הרגע והכבישים לא יבלמו יותר את הזעקות ומישהו יצטרך לשמוע. בינתיים אין בכוחי לעשות דבר. את כל המכתבים כתבתי. החוקים הם שקובעים כרגע. צה"ל יכפה עצמו בדרכו ויעמידנו על המוגמר חוץ מאם יקרה נס חנוכה".

שולה מלט זיכרונה לברכה, ''אמא של ילד'', אמו של אמיר מלט זיכרונו לברכה אשר נהרג בבסיס חיל-האוויר בחצרים.

שְתִיקָה

כשבית המִשְפָּט העֶלְיוֹן שוֹתֵק –
שוּתָּף מָלֵא הוּא לפֶשַע.
אֶת אֵמוּן העַם בכֵּס הַצֶדֶק
הוּא שוֹחֵק ומוֹחֵק
- תְּחִי מַמְלֶכֶת הרֶשַע !

שְתִיקָה אִילֶמֶת,
אוֹ שְתִיקָה רוֹעֶמֶת,
מַשְמָעוּת הִיסְטוֹרִית לָהֶן - אַחַת ויְחִידָה :
נֶחֱרָץ שוּב גּוֹרָל לשֵבֶט אוֹ חֶסֶד
שֶל אֵם עִבְרִיָה וּתְּמִימָה.

תודה,אין מילים ,מזדהה לחלוטין. ל"ת
שרה.א, 14/03/06 11:02
 
   
תְכוֹל הַמִּטְפַּחַת נתן אלתרמן   20/11/07
 
טוֹהַר וּתְכוֹל הַמִּטְפַּחַת
לֶטֶף וְרוֹך שֶל הַיָּד
אַתְּ אָז אָמַרְתְּ לִי:
"לא, לא אֶשְכַּח עוֹד
אֶת פְּגִישָתֵנוּ לָעַד!"

וַיְהִי הַיּוֹם וְאָנוּ נִפְרַדְנוּ פִּתְאוֹם
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת
קוּרְטוֹב שֶל נַחַת
וְיִתְגַּשֵם הַחֲלוֹם.

תַּמוּ הַכְּפוֹר וְהַדֶלֶף
שֶמֶש וְאוֹר מִסָּבִיב
בּוֹקֶר וָעֶרֶב, לַיְלָה וָאֶלֶף
אֶלֶף כּוֹכְבֵי הָאָבִיב.

וְשוּב הַיּוֹם
וְאָנוּ נִפְגַּשְנוּ פִּתְאוֹם
תְּכוֹל הַמִּטְפַּחַת
קוּרְטוֹב שֶל נַחַת
וְנִתְגַּשֵם הַחֲלוֹם.


מילים: נתן אלתרמן (תרגום)
לחן: פטרסבורסקי
 
   
ידע לו כל אב וראוי כי ידוֹעַ תֵדַע לה כל אִמָא.... אלכס   20/11/07
 
"תדע לה כל אמא כי הפקידה את בנה בידי מפקדים הראויים לכך"
ציווה דוד בן-גוריון את צה"ל בראשית דרכו.

ידע לו כל אב וראוי כי ידוֹעַ תֵדַע לה כל אִמָא....
איך 'קָדִימָה'
לִגְלֵגָה, סרבה להכיר ולהודות בשְגָגָה,
באֲרֶשֶת רבת-נצחון שָאֵגה, כלל לא דאָגָה,
זִיגְזְגָה, להֲגָה, הִתְמוֹגְגָה, חַגְגָה,
ראשה כלל וכלל לא הִרְכִּינָה.
על בטחון חיי בנינו, חיי חיילינו,
בקשת רחבה-גבוהה-יהירה,
קשת מנצחת-פולחת-ניצחת,
צִפְצְפָה, זִמְזֵמָה והִשְתִּינָה.
איך לחזית, לתופת, למוות, להרג,
שלחה 'קָדִימָה' את לוחמינו כצאן לטבח קָדִימָה !
על חייהם הורידה מסך,
פתיל חייהם גדעה באחת, בְּבּוּם ! בְּהֵבְזֵק ! בְּמַטַח ! ב'טְרַח' !
שמחת-חיים פתע קטעה וניתקה,
פרחים חתכה ושיספה, משפחות קרעה,
בעודן בחיים 'קָדִימָה' אותן חיסלה וקברה,
טיפת אחריות בגין כך לא לקחה, לא נשאה, לא נטלה.
בזילזול, רשלנות, שאננות, יהירות, הפקרות,
מרעימת-מערימת-מפקירת-מרקיעת שחקים
הפקרות אשר אין מחילה לה אף לא ביום כיפורים –
חיי לוחמים לחלוטין הִפְקִירָה 'קָדִימָה' !

ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא...
איך 'קָדִימָה',
לאחר מלחמה, התנהגה כבת-יענה,
את ראשה עמוק-עמוק בחוֹל כוֹפְפָה והִטְמִינָה.
איך... ? איך... ? איך... ?
השלימה 'קדימה' משימתה, סיימה מלאכתה,
לעם שלם שיר ערס שרה 'קדימה',
עם מדושן-מנוון-שאנן-מנומנם הרדימה.
עם כסיל, עם אויל,
עם מַחֲרִיש, עם אָדִיש,
עם בִּיש, עם מֵבִיש,
עם בִּלְתִּי-רָגִיש
עם אשר קוּרֵי שתיקה טווה כעכביש,
את עצמו טוב והיטב בהם כִּסָה והִיסְוָוה,
לטֶרֶף צִפָּה, מָנָה עֲסִיסִית, מְלאָה, דְשֵנָה.
עם אשר משתיקתו נֶהֱנה כמו ממשחק פַּנְטוֹמִימָה.
איך 'קָדִימָה' שעורים לא למדה,
לא ספגה, לא שיננה, לא הכינה.
לקח להפיק לא חפצה,
בשגיאותיה ובאחריותה להכיר מאנה,
תמונת-אמת לחלוטין טישטשה,
מציאות לגמרי לא הפנימה.
את משמעותם העמוקה של חיים
'קָדִימָה' ביְהִירוּתָּה-כְּסִילוּתה-בּוּרוּתָה
כלל וכלל לא הבינה.
מאחריות אישית-שילוחית-לאומית,
כמו חתול מטיפות גשם, כליל התנערה 'קָדִימָה'.
במחדליה-כשלונותיה-אסונותיה-קורבנותיה
אף את עצמה ואת עמה 'קָדִימָה' הפליאה ! התמיהה ! הִדְהִימָה !
בחוסר-אחריות, עזות מצח, התנשאות, התעלמות,
התכחשות, חרשות, טיפשות, אדישות, התגוששות, 'קָדִימָה' הרשימה !
עריצות שלטונית, חוצפת מנגנון שלטון,
בקפדנות, דקדקנות, נחרצות ובנחישות 'קָדִימָה' הדגימה.
במציאות המזכירה גטו,
פרסה-מתחה 'קָדִימָה' בהשראת "מנהיגיה"
חוֹמה גבוהה בינה לבין עמה,
גדר-תַיִל, חַיִץ, ברזל, קונצרטינה.
רשלנות, פזיזות, יהירות,
שררה, זילזוּל וכוח, באכזריות-לב רבה,
בשרירות 'קָדִימָה' הפגינה.
איך וכיצד העזה ושלחה 'קָדִימָה' לוחמים, כל-כך בלתי-מוכנים, כך קָדִימָה ?
איך ערפה במלחמה 'קָדִימָה' את חיי חיילינו, בעוצמה ובדיוק רב, כמו גִילְיוֹטִינָה ?
אלמנות, יתומים, משפחות קורסות-הרוסות,
מאחור ביגונן השאירה 'קָדִימָה'.
בדד בשדה זנחה אותן דומעות,
משפחות דוממות, מדממות הוֹתר הוֹתִירָה.
בשלוות שלטון פּוֹלֵחַ-מְנַצֵחַ,
שלטון אשר בשירת הללויה-הַלֵל לעצמו ולפועלו
ללא-הֶרֶף בלי-הפסק פּוֹצֵחַ,
כל זאת כאשר ליבנו גוֹעֵש ורוֹתֵחַ,
שלטון בלי מצרים, ללא רסן,
שלטון בלי גבול, שלטון סוֹרֵח
שלטון ללא כל טעם או ריח,
שלטון בלי טִיפַּת חֶמְלָה,
שלטון כוֹס-תַרְעֵלָה, שלטון בסימן שאלה
שלטון חָלוּל-נָבוּב-רָקוּב,
שלטון בְּרוּך-רְווי-קְלָלָה.
מאומה, שוּם דבר לא מנע מ'קָדִימָה'
למלא עיתותיה בניגון הִמְנוֹן-מוֹפֵת-לעצמה,
לחן התאימה 'קדימה' לגיטרה ולמנדולינה
'קָדִימָה' את זמנה בצליליה הנעימה.

ידע לו כל אב וראוי גם רצוי כי תדע לה כל אמא....
איך 'קָדִימָה'
על ביטחון חיי בנינו, חיי בחורינו, חיי אזרחינו, חיי חיילינו,
צִפְצְפָה, צחקה, שתקה,
להֲגָה, לגלגה, התמוגגה, חגגה,
'קָדִימָה' כלל לא דאגה.
בקשת גבוהה-יהירה-רחבה,
קשת פולחת-פורחת-משתלחת-מנצחת-ניצחת,
בשלווה עִילָאִית-חֲגִיגִית-אוֹלִימְפִּית,
על ביטחון חיי בנינו, חיי בחורינו, חיי חיילינו 'קָדִימָה' פִּיזְמָה והִשְתִּינָה.
על חיי לוחמינו הורידה מָסָך,
פְּתִיל חיים גדעה בבת-אחת : בְּבּוּם ! בְּמַטַח ! בִּטְרַח !
בחרב חדה, מתהפכת, מושחזת, שְלוּחָה,
במלחמה כמו במַהֲפֵּכָה
ערפה את חיי בנינו,
חיי נערינו,
חיי חיילינו,
בדיוק רב, כמו גִילְיוֹטִינָה.

ידע לו כל אב וראוי כי תדע לה כל אמא....
 
   
שְשוֹנִי הזָעִיר... הַפֶּרַח רחל   18/11/07
שֶטִיפַּחְתִי בְּיַד חֲרֵדָה
שְשוֹנִי הזָעִיר... הַפֶּרַח
שֶטִיפַּחְתִי בְּיַד חֲרֵדָה
בְּגִינַת חַיי הַשוֹמֶמֶת,
בְּאַדְמַת חַיי הַכְּבֵדָה.

שְשוֹנִי הזָעִיר ! יָדַעְתִּי,
לא יִמוֹט החוֹק האַכְזָר;
כּל טִיפָּה שֶל טַל לְהַדִיחַ
בְּנִיטְפֵי דְמָעוֹת אֵין מִסְפָּר.

זוֹ הַדֶרֶך - אֲחֶרֶת אֵינֶנָה,
בָּה לַלֶכֶת, לַלֶכֶת עַד תּוֹם;
וְלִזְכּוֹר, וְלָשִיר, וְלִכְּמוֹהַ
וְלִזְכּוֹר עוֹז, וְלִידוֹם... וְלִידוֹם...


רחל
סוף קיץ, תר"ץ
 
   
טִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן משה   18/11/07
עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....
"אם הנחת העבודה שלנו היא כי הצפון הולך להיות מותקף, אני מציע שלפני שאנו מגיבים, לנקוט פעולות בשביל להגן על האוכלוסייה בצפון וראוי לעשות את זה שעה אחת קודם ולא להמתין להידרדרות. אני מציע לפני זה לעשות את כל פעולות ההכנה בצפון, בשביל לראות איך אפשר לצמצם את הנזקים בעניין, לפני שאנחנו תוקפים. ואם צריך להמתין כמה שעות - אז צריך להמתין אוֹתָּן". מאיר דגן, ראש המוסד, ערב המלחמה.

"אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ". מלכים א', כ', י"א

"יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַחֲקוּ לְפָנֵינוּ". שמואל ב', ב', י"ד.

משה רודובסקי, אבא של גל רודובסקי זכרונו לברכה אשר נפל בפעולתה הכושלת-מרושלת של השייטת בלבנון אמר בשעתו: "הם (מתכנני המבצע) חשבו שהם יוצאים עם כתה ז' לטיול שנתי בלבנון". על משפט זה מבוסס השיר.

"טִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן...."

הֵם בָּחֲרוּ שֶלא לִשְעוֹת, לא להַאֲזִין כְּלָל, לְהִתְעַלֵּם לַחֲלוּטִין
מהַצָּעַתוֹ-הַתְרָאָתוֹ ומאַזְהָרוֹתָיו שֶל רֹאש הַמוֹסָד, מֵאִיר דָגָן
חָשְבוּ.... כָּך עָשוּ לְעַצְמָם חֶשְבּוֹן.... כִּי לְכָּל הַיוֹתֵר הֵם יוֹצְאִים
לְטִיוּל שְנָתִי בִּלְבָנוֹן עִם עוֹד כַּמָה יְלָדִים בַּגַּן....
לא קָלְטוּ, לא תָּפְשוּ, לא הִשְכִּילוּ לְהַבִין, כִּי הִכְרִיזוּ מִלְחָמָה (לא "קְרָב" או "מִבְצַע")
אַך אֲבוֹי... כַּמָּה חָגָג לְפֶתַע "פִּתְאוֹם" הַבַּאלָאגַן....
יָם הַדְמָעוֹת אֲשֶר נִשְפַּך מֵאָז בְּעֶטְיים
הָפַך מִזְמַן כְּבָר לִהְיוֹת אַגָּן.

"בַּאלָאגַן, בַּאלָאגַן" אמר סרן בניה ריין זכרונו לברכה לאמו חגית בשיחת הטלפון האחרונה שלו מלבנון.

מאיר דגן (ראש המוסד) ביום החטיפה: לפני שמגיבים - להכין את העורף

ראש המוסד, האלוף (מיל') מאיר דגן, המליץ ביום פתיחת המלחמה בלבנון לעכב את התגובה הישראלית לחטיפת שני חיילי המילואים בידי חיזבאללה. דגן אמר בדיון: "לדעתי, אנו הולכים במהלכים האלה להידרדר לעימות ארוך טווח. הפוטנציאל של עימות כזה לפגוע במטרות עורפיות בישראל הוא גבוה מאוד. לא חייבים לתקוף מחר בבוקר. אפשר להתכונן, להכין. מה יקרה אם נתקוף בעוד יומיים" ? דגן סבר כי יש לנקוט צעדים בסיסיים לשיפור ההתארגנות בעורף הישראלי לקראת מתקפת קטיושות של חיזבאללה, בטרם יתקוף צה"ל בלבנון. הדברים נאמרו בהערכת מצב מיוחדת שכינס שר הביטחון, עמיר פרץ, בלשכתו בעקבות החטיפה. הישיבה התקיימה ב-12 ביולי אשתקד, בשעה 14:30. להערכת דגן כי מהלומה בלבנון תביא להסלמה ניכרת וממושכת שבמהלכה יותקף העורף, הצטרפו גם ראש השב"כ, יובל דיסקין וראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד.
דיסקין טען, כי "אין דרך להימנע מחזית בצפון. אם אנחנו יורים עליהם, אם אנו הולכים ליזום כעת, משמעות הדבר כי הם יירו עלינו חזרה ואנחנו נצטרך להמשיך, מתגלגל הגלגל". עמוס גלעד צפה: "הוא (חיזבאללה) יכה אותנו קודם כל בקטיושות רגילות, שמספרן עצום. הטווח שלהן הוא 20 קילומטר והעומק שלהן בגליל הוא גדול. זה אומר שהגליל יכול להיות די שומם". גלעד הוסיף אזהרה לפרץ: "אתה צריך להתכונן למלחמה ארוכה כשאין מקלטים בגליל - זה גם אחד הסודות הגלויים. אין בו מספיק מקלטים". חרף האזהרות בישיבה בצהריים, המליצו בערב לממשלה שר הביטחון ובכירי צה"ל על תקיפה אווירית נרחבת ובכלל זה השמדת מערך הרקטות. בטרם התקיפה לא ניתנה הנחיה לנקיטת צעדים מיוחדים להכנת העורף בצפון, כמו גיוס מילואים משמעותי לפיקוד העורף או תדרוך של האוכלוסייה. בשורת תחקירים שנעשו לאחר המלחמה נמתחה ביקורת קשה על ההיערכות המאוחרת לטיפול באיום הקטיושות על העורף. כנקודת תורפה מרכזית סומנה העובדה שבזמן שהצבא התארגן בהדרגה למהלך התקפי ממושך, לא ננקטו צעדים דומים בעורף.
 
   
הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים נתן יונתן   13/11/07
אֲבָל לַקֶצֶּף אֵין זוֹכֵר
הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים

הַחוֹל יִזְכּוֹר אֶת הַגַּלִּים, אֲבָל לַקֶצֶּף אֵין זוֹכֵר
זוּלַת הַהֵם, אֲשֶר עָבְרוּ עִם רוּחַ לַיְלָה מְאַחֵר
מזִיכְרוֹנָם הוֹא לְעוֹלָם לא יִימָחֶה,
לא יִימָחֶה.

הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

כָּמוֹהוּ גַּם, עַל חוֹף לִבָּם, רַטָט אָז מַשֶהוּ חִיוֵּור,
וְהֵם רָשְמוּ בְּתוֹך הַחוֹל, כְּשֶהַיָרֵחַ העוֹבֵר
הֵאִיר פִתְאוֹם, פָּנִים זָרוֹת וּשְחוֹק רָפֶה.

הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

היו שָם קוֹנְכִיּוֹת רֵיקוֹת, שֶנַהֲמוּ קִינָה שֶל יָם,
ובֵּית עָלְמִין עַל הַגְבָעוֹת
וְשְנַיִים שֶחָלְפוּ דוּמָם
בֵּין החָצָב וְהַקְבָרִים וְהַשִקְמָה.

הַכּל יָשוּב אֶל הַמְצוּלוֹת, זוּלַת הַקֶצֶּף הַלָבָן
נֵרוֹת הַלַיְלָה דָּעֲכוּ, הַיְדִידוּת, הַאַהֲבָה
הַנְעוּרִים, שֶבָּאוּ פֶּתַע אֶל סוֹפָם.

מילים: נתן יונתן
לחן: נחום היימן
 
   
נזכור, לא נשכח, בתודעה נצרוב, לא נסלח תמרה   13/11/07
איך אדמתנו, מדם בחורינו, כיאור האדימה
נְזְכּוֹר, לא נִשְכַּח, בַּתוֹדָעָה נִצְרוֹב , לא נִסְלַח, תְקוּפָה רָעָה-אֲיוּמָה-נוֹרָאָה בְּרָאשוּת מִפְלֶגֶת "קָדִימָה"
אֵיך אַדְמַתֵנוּ מִדָּם בַּחוּרֵינוּ כַּיְאוֹר הֶאֱדִימָה.
אֵיך וכֵּיצַד לִישוֹן הִשְכִּיבָה "קָדִימָה" עַם אָדִיש-מְנוּמְנָם- שַאֲנָן-מְדוּשָן,
עַם כְּסִיל, עם אֱוִֹיל,ֹ עַם שוֹתֵק, לְגַמְרֵי-לְגַמְרֵי הִרְדִימָה.
אֵיך חֲבוּרַת פוֹלִיטִיקָאִים עֲזֵי-מֶצַח, נִיבְזִים-פוֹחֲזִים-נְלוֹזים בְּמַקְהֵלת-פֶּה-אֶחָד, אַך בָּדָד, שָרָה-הִשְמִיעָה
הִמְנוֹן מִירְמָה רַעֲשָנִי-קוֹלָנִי-תוֹעֲלתָנִי-אָנוֹכִי לְ"קָדִימָה": "נֵס ואָבוּקָה הָבָה נָרִימָה!"
אֵיך עַל עַם שָלֵם בְּנִיצוּל כּוֹחַ-שְרָרָה, עָרִיצוּת שִלְטוֹנֵית, תַרְמִית, חוּצְפַּת-מנגְנוֹן-שִלְטוֹן, עֲזוּת-מֶצַח,
הֶעֱרִימָה "קָדִימָה".
אֵיך הֶפְקֵרוּת, אָטִימוּת לִבְלִי קֵץ, לבְלִי-גְבוּל, ללא-סוֹף ודַי מפלגת "קָדִימָה" הִפְגִינָה.
חֵרֶף הַעוּבְדָה, כִּי בַּמִלְחָמָה, לִשְלוֹם בַּחוּרֵינוּ הִתְפַּלַלְנוּ, הַגִינוּ, פִּילַלְנוּ, יִיחַלְנוּ, רָצִינוּ בְּכָּל-מְאֹֹודֶנוּ
כָּל-כָּך לְהַאֲמִינָה, מְלֵאֶי-תִקְוָוה, עִם כָּל הַלֵב, שַרְנוּ, הִמְהַמְנוּ : "כָּל עוֹד בַּלֵבָב פְּנִימֶה"
לא היתה אוֹזֶן קַשֶבֶת-שוֹמַעַת ב"מַנְהִיגוּת" מִפְלָגָה נְבוּבָה, עָלוּבָה, רְקוּבָה, מְסוֹאָבָה, מַשְמִימָה
מִפְלָגָה אשר מְאוּמָה, שוּם-כְּלוּם, טִיפַּת-עֵרֶך, לא חָרְתָה על דִגְלָה, דָבָר לַחֲלוּטִין לא הִפְנִימָה.
מִפְלָגָה אֲשֶר בְּחַיֵי חֲיילֵינוּ שִיחֲקָה, שִיחֲקָה וחִייכָה, שִיחֲקָה וְצַחֲקָה, שִיחֲקָה וְשָתְקָה, כְּמוֹ בְּמִשְחַק פַּנְטוֹמִימָה
מִפְלֶגֶת עִיוְורִים-אִילְמִים-חֵרְשִים-כְּסִילִים-אֱוִילִים-עֲרֵלִים-אַכְזָרִיִּים-נוֹרָאִיִים
אֲשֶר שְמָה הוֹלֵך לְפָנֶיה : "קָדִימָה" !

איך שלחו "מנהיגינו" את בנינו למוות, לתופת, להרג, לחזית, לשטח
בֵּן-אחר-בֵּן, פֶּרַח-אחר-פֶּרַח, מִשְפָּחָה-אַחַר-מִשְפָּחָה, פֶּלַח-אַחַר-פֶּלַח.
הִשְלִיכוּ אֶת בָּנֵינוּ בִּלְתִּי-מוּכָנִים כְּנֶגֶד צַר וְאוֹיֵב, כרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיה, כְּצאן לטֶבַח.
לא הוֹתִירוּ לבָּנֵינוּ כָּל קוֹרְטוב חַיִים, שֶמֶץ סִיכּוּי, שְבִיב תִקְוָה, צֵל שֶל אוֹר, בִּשְעַת חֵירוּם, שְעַת רֶתַח.
לא השאירו להם דרך מילוט, חילוץ, צוהר, סולם, חלון, פֶּתַּח.
ועוד זכו "מנהיגינו" אחרי-כן מנאמניהם-עמיתיהם
לשֶפַע אֲמִירוֹת רַהַב, לַהַג, קֶלֶס, פְּאֵר, הַלֵל, דִבְרֵי-הֶבֶל, עִיתוּרֵי שֶבַח !
לא זָכְרוּ, לא הִפְנִימוּ לא רָצוּ "מנהיגינו" לִזְכּוֹר, כִּי כָּל אֶחָד מִבָּנֵינוּ בֵּן טָהוֹר, בֵּן צָחוֹר, בֵּן נָאוֹר, בֵּן חָפֵץ-אוֹר,
בֵּן מְלֵא-חַיִים, בֵּן שוֹאֵף דְרוֹר, בֵּן אוֹהֵב, מֶלַח האָרֶץ, בֵּן בִּמְלוֹא תִפְאֶרֶת פְּרִיחַת-עֲלוּמָיו, בֵּן יָקָר, בֵּן פֶּרַח.
וכמו להוסיף חֵטְא על פֶּשַע, בַּבְּחִירוֹת הַבָּאוֹת, אֲשֶר כוּלָנוּ תקווה כִּי ייערכו, מִי יִתֵּן, הלוואי, בעוד יֶרַח
בשֲעֲטַתם-דְהַרתָם שוב לכּוֹח-הוֹן שִלְטוֹן ושְרָרָה, הוֹאִיל ולא יסתפקו כְּמוּבָן "מנהיגינו" אַך בנֶתַח
בְּהַזְכִּירָם "מַנְהִיגוּתָם" בעֵת-מִלְחָמָה, תְקוּפָה הֲרַת-אָסוֹן, שעה מְלאַת-סְפוּגַת-רְוּוית-מֶתַח
בְּהִתְעלְמָם מאִי-הִתְמַצְאוּתָם הבְּסִיסִית-אָסוֹנִית-אוֹבְדָנִית-סוֹפָנִית-חֶרְבּוֹנִית-חוּרְבַּנִית-גוֹרָלִית
בָּה לְעוֹלָם לא יוֹדוּ "מנהיגינו" לבֶטַח
אִי-יְכוֹלְתָם לִקְרוֹא קְרִיאַת מַפַּת-מְצִיאוּת נְכוֹנָה-הֶגְיוֹנִית-אֲמִיתִית בשֶטַח
יָמִים בָּהֶם שָלְחוּ, לְלא מַחֲשָבָה, בְּלֶי-הִיסוּס, את בָּנֵינוּ כְּעֵדֶר-צאן לטֶבַח.
עוד יְנַסוּ-יְקווּ-יבַקְשוּ וודאי "מנהיגינו" להַפִיק מִכָּך (אֵיך לא?) מֵירַב ומְלוֹא-רֶוַוח.
 
   
אוהבים אותך עוז ולא שוכחים פלוגת גולן   15/10/07
 
אוהבים מפלוגת גולן האחת והיחידה
 
   
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא, מַדּוּעַ ? שמואל פישר   23/7/07
 
הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
בְּרַעַם תּוֹתָח הַחוֹלֵף
נִשְמַע עוֹד הַהֵד שֶל גַעְגּוּעַ
עוֹלֶה בַּשְדֵרוֹת שֶל הַלֵּב ?

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
צוֹמְחִים הַפְּרָחִים בִּשְדוֹת בָּר ?
כָּל פֶרָח זֶה אָח שֶהִנִּיחַ
אָחוֹת יְקָרָה שֶאָהַב.

הַגִּידּו חֶבְרַיָּא מַדּוּעַ
תָּמִיד הוּא אִיתָּנוּ הָאָח ?
אֲנַחְנוּ נַעֲבוֹר עִם הָרוּחַ
אֶת זֶה שֶנָּפַל לא נִשְכַּח.


מילים: שמואל פישר
לחן: עממי
 
   
הייה שלום גיבור-חיל אלכס   2/7/07
עז-רוח ויפה נפש
חזרתי לפני דקות מירושלים, מהאזכרה בהר הרצל אשר נערכה לזכרך ולזכר הנופלים במלחמת לבנון השנייה. ראיתי שם את אביך, חיים ואת אמך אלישבע. לא הכרתיך, עוז, אך מהכרותי הקצרה את אמך ואת אביך ברור לי גם מאין צמחו שורשיך. מהיכן שאבת את אותם כוחות חזקים, עזים, נועזים, יוקדים, עצומים, נפלאים ואוהבים אשר היו לך. שמו של אדם לא ניתן לו במקרה. שמו של אדם גם אינו נתון לבחירתו. הוא ניתן לו ע"י הוריו או ע"י אנשים אחרים מלבדו. שמך עוז אומר את הכל עליך. הוא מזכיר ויזכיר לי תמיד לא רק גבורה עילאית וחירוף נפש ללא סייג בקרב, נכונות להקרבה אינסופית, עילאית, אלטרואיסטית, אשר אינה מכירה ואינה רוצה או יודעת מגבלות, גבולות, מיצרים או רסן אלא גם, את שירו של משוררנו חיים נחמן ביאליק "לַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם" אשר בשורותיו אומר המשורר:
לִיבְשוּ-נָא עוֹז דִּרְכוּ נָא עוֹז
לְעֶזְרַת הָעָם ! לְעֶזְרַת הָעָם !
בַּמֶה ? אַל תִּישְאָלוּ – בַּאֲשֶר נִמְצָאָה !
בְּמִי ? אַל תִּבְדּוֹקוּ – כָּל לִבּוֹ יִדְּבֶנוּ !
מִי צָרַת הַאוּמָה בִּלְבָבוֹ נָגָעָה –
הַמַּחֲנֶה יֵאָסֵף, אַל-נָא נַבְדִּילֶנּוּ !

כך אזכרך, עוז, כך נחקקת בזיכרוני. היה שלום גיבור חיל. אין לי אלא להודות לך על העובדה כי בזכותך, בזכות בנים גיבורים עזי-רוח ויפי-נפש כמותך, בחורים אשר גדלו במדינתנו לתפארת, חייבים להם אנו, שנותרנו כאן אחריך עלי אדמות, את חיינו. בזכותך ובזכות חבריך יכולים אנו להמשיך לבנות, ליצור ולחיות בארצנו את חיינו.
 
   
זכרונות יפים תמונות ושיר מאחותך שני צמח ודניאל סולומון  23/5/07
קישור לכתובת
http://www.shin1.co.il/id/show_user.php?userid=398177
 
   
תנחומי הדס   26/4/07
הלוואי ויכולתי להחזיר לכם אותו
שמעתי על הסיפור של עוז, ראיתי תמונות, והתרגשתי עד כדי דמעות מהשיר הנפלא שנכתב לזכרו ומהבחור היפיפה הזה שנקטף בטרם עת.

אלוהים....אין ספק שזה לא הזמן שלו...
הלוואי ויכולתי להחזיר לכם אותו!

משפחה יקרה , חברים - אני משתתפת בצערכם.
שלא תדעו עוד צער!
הדס
 
   
הדברים קטנים עושים המון אמיתי   25/4/07
מח"לניק אחד
לא היכרתי עוז כל כך יפה. הוא היה אחד ממפקדיי בצמ"פ בגולן החרף שעבר (2005). אני הייתי חוצניק, מרגיש נוכרי קצת, מובדל קצת משאר אחיי. רוב הזמן זה היה בסדר, אפילו סבבה. אבל היה חדש בשטח שאני שקוע בבוץ תמיד (כמו כולם, אבל זה במבט לאחור) ,ולא קיבלתי יציאה לחתונת חבר שלי, והייתי שבוז. כל המפקדים חשבו להראות כברזל - שזוהי הצבא, בוקר טוב! אבל עוז היה בסדר. אני הייתי בצבת שלו ליום או יומיים (המת"ק שלי קיבל היפוטרמייה) והוא הנהיג את עצמו כמנצ' (mentsch) לי, וליום הרגשתי כמו בן אדם, חייל ולא מכשיר. לא הודתי לו כי אין דבר כזה בצבא - אבל יותר מזה, להיות רגוע ונורמלי היה טבעו (לפחות לעניי), כי כשהיה שאר הסג"ל משחקים להראות כמו רמבו, הוא נשאר...עוז.

מעשה פשוט, נכון, אבל אם הוא כזה קטן, למה זכרתי הפרט הזה בחיים שלי? כי לא זכרתי, אלא שמרתי.

תודה, עוז. אתה בסדר.
 
   
רְאִי, אֲדָמָה שאול   7/4/07
כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
רְאִי, אֲדָמָה

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !
בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ... לא עוֹד
פְּנִינֵי זְגוּגִיוֹת שֶל כּוּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה,
גַּרְגֵּר שְעוֹרָה, חֲתוּל כֶּתֶם, שִיבּוֹלֶת-שוּעָל חֲרֵדָה.

רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד :
פִּרְחֵי פְרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד,
אֲשֶר נְשָקָתַם הַשֶּמֶש מִנְּשִיקָתָה רִאשוֹנָה,
מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטוֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה.
וְעַד שֶיָדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם,
וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶל בּוֹקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם.

הֵא לָך הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נוֹעַר טְהוֹר חֲלוֹמוֹת,
בָּרֵי לֵב, נְקִיֵּי כַפַּיִם, טֶרֶם חֶלְאַת אֲדָמוֹת,
וְאֶרֶג יוֹמָם עוֹדוֹ שֶתִי, אֶרֶג תִּקְווֹת יוֹם יָבוֹא,
אֵין לָנוּ טוֹבִים מִכָּל אֵלֶּה. אַתְּ הֲרָאִית ? וְאֵיפה ?

וְאַתְּ תְּכַסִּי עַל כָּל אֵלֶּה. יַעַל הַצֶּמַח בְּעִתוֹ !
מֵאָה שְעָרִים הוֹד וָכוֹחַ, קוֹדֶש לְעַם מְכוֹרָתוֹ !
בָּרוּך קָרְבָּנָם בְּסוֹד מָוֶת, כּוֹפֶר חַיֵינוּ בְּהוֹד...
רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאד !

שאול טשרניחובסקי

תל-אביב, 3.9.1938
 
   
עוז חברה   13/10/06
 
לא נשכח אותך לעולם,תמשיך להיות הגיבור,מלמעלה.
 
   
אח שלי עוז צמח שני צמח   12/10/06
סמל ראשון עוז צמח ז"ל
אח שלי...
אני אוהבת ומתגעגעת!
עדין כלכך...אפילו שעבר הרבה זמן..
אין יום בלי המחשבה עלייך...
אני אוהבת ומתגעגעת אלייך עוז!...

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/489/305.html

http://www.shin1.co.il/id/show_user.php
 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...

מבקרים: free html visitor counters
Azimuth2go-Site2goal קידום עסקים באינטרנט  בניית אתר אינטרנט | עיצוב לאינטרנטקידום אתרי אינטרנט